במהלך השנים האחרונות, קינגסטון ראתה פריחה במסעדות חדשות.יש אטריות ראמן אמיתיות, קערות פוקי, כופתאות, טייק אווי טורקי, פיצה עצים, סופגניות, וכמובן אוכל אמריקאי חדש.מסעדות אסייתיות וחנויות טאקו בשפע.אבל עבור רבים, כולל הסופר והתושב הבלונדיני, יליד מומבאי באופן בלתי מוסבר, היעדר מסעדה הודית - אפילו מגוון גן, צ'יקן טיקה, סמורגסבורד וכדומה - הוא עניין גדול.אבל סוף סוף, סוף סוף, אוכל הודי (ומזון בסיס) נמצא סוף סוף בברודווי במרכז קינגסטון הודות לפתיחה האחרונה של Calcutta Kitchen.
אדיטי גוסואמי גדלה בפאתי כלכותה בסוף שנות ה-70 וה-80 והמטבח המשפחתי היה סדרה של אירועים מארוחת בוקר עד ארוחת ערב, מתה אחר הצהריים ועד לארוחות ערב משפחתיות גדולות.למרות שאביה היה גנן נלהב, המטבח היה ברובו בבעלות סבתה."אני לא מכיר את החיים בלי בישול.אם אתה לא מבשל, אתה לא אוכל", אמר גוסוואמי על הודו לפני עידן המזון המהיר לפני הטייק אאוט, כשהקמינים היו עדיין לב הבית."סבתא שלי הייתה בשלנית נהדרת.אבא שלי לא בישל כל יום, אבל הוא היה גורמה אמיתי.הוא קנה את כל המרכיבים והקדיש תשומת לב רבה לרעננות, לאיכות ולעונתיות.הוא וסבתא שלי זה שבאמת לימד אותי איך להסתכל על אוכל, איך לחשוב על אוכל".וכמובן, איך לבשל אוכל.
בעבודה חרוצה במטבח, גוסוואמי לקחה על עצמה משימות כמו קילוף אפונה מגיל ארבע, וכישוריה ואחריותה המשיכו לגדול עד גיל 12, אז הצליחה להכין ארוחה שלמה.כמו אביה, היא פיתחה תשוקה לגינון."אני מעוניין לגדל ולבשל אוכל", אומר גוסוואמי, "מה הופך למה, איך מרכיבים משתנים ואיך משתמשים בהם בצורה שונה במנות שונות".
לאחר שהתחתנה בגיל 25 ועברה לארצות הברית, גוסוואמי הוצגה לתרבות משלוחי האוכל דרך מקום עבודה אמריקאי.עם זאת, היא נשארת נאמנה למסורת הבישול הביתי שלה בקונטיקט הכפרי, מכינה ארוחות למשפחתה ולאורחים בסגנון אירוח הודי מזדמן ומסורתי.
"תמיד אהבתי ליהנות כי אני אוהבת להאכיל אנשים, לא לערוך מסיבות גדולות ורק להזמין אנשים לארוחת ערב", אמרה."או אפילו אם הם כאן כדי לשחק עם הילדים, תנו להם תה ומשהו לאכול."ההצעות של הגוסוואמי נעשות מאפס.החברים והשכנים היו מאושרים.
אז, בעידוד עמיתיה, החלה גוסוואמי לייצר ולמכור כמה מהצ'אטני שלה בשוק איכרים מקומי בקונטיקט בשנת 2009. תוך שבועיים היא הקימה את Calcutta Kitchens LLC, למרות שהיא עדיין אומרת שאין לה כוונה לפתוח עסק.הצ'אטני פינו את מקומם לרטבים מבעבעים, קיצור דרך להכנת אוכל הודי אותנטי עם מעט מרכיבים.כל אלה הם עיבודים למה שהיא מבשלת בבית, והמתכונים זמינים ללא אובדן טעם.
ב-13 השנים שחלפו מאז השיקה Goswami את כלכותה מטבחים, קו הצ'אטני, התבשילים ותערובות התבלינים של Goswami גדל למכירות ברחבי הארץ, אם כי צורת יחסי הציבור הראשונה והאהובה עליה תמיד הייתה שווקי איכרים.בדוכן השוק שלה, גוסוואמי החלה למכור מאכלים מוכנים יחד עם השימורים שלה, והתמחתה באוכל טבעוני וצמחוני."אני אף פעם לא יכולה לסיים את זה - אני רואה צורך אמיתי בזה", אמרה."אוכל הודי נהדר לצמחונים וטבעונים, ואפילו ללא גלוטן, אין צורך לנסות להיות שונה."
עם כל שנות הניסיון הללו, הרעיון של בניית חלון ראווה החל להבשיל איפשהו בחלק האחורי של מוחה.לפני שלוש שנים עבר גוסוואמי לעמק ההדסון והכל נפל על מקומו."כל חבריי החקלאים בשוק הם מהאזור הזה", אמרה."אני רוצה לגור איפה שהם גרים.הקהילה המקומית מאוד מעריכה את האוכל הזה."
בהודו, "טיפין" מתייחס לארוחת אחר הצהריים קלה, המקבילה לתה אחר הצהריים בבריטניה, מריינדה בספרד, או החטיף הפחות זוהר שלאחר בית הספר בארה"ב - ארוחת מעבר בין ארוחת צהריים לארוחת ערב שיכולה להיות מתוקה.המונח משמש גם לסירוגין כדי לתאר כיצד כולם מתלמידי בית ספר ועד מנהלי חברות בהודו משתמשים במיכלים מוערמים מנירוסטה כדי לארוז את הארוחות שלהם עם תאים שונים עבור מנות שונות.(במגה ערים, רשת נרחבת של מסעדות בקרונות רכבת ואופניים מספקת ארוחות חמות טריות מהמטבחים הביתיים ישירות למקומות העבודה - משלוח מזון OG ל-Grub-Hub.)
גוסוואמי לא אוהב ארוחות גדולות והוא מתגעגע להיבט הזה של החיים בהודו."בהודו, אתה תמיד יכול ללכת למקומות האלה בשביל תה ומזון מהיר", אמרה.“יש סופגניות וקפה, אבל אני לא תמיד רוצה מתוק, כריך גדול או צלחת גדולה.אני רק רוצה חטיף קטן, משהו באמצע."
עם זאת, היא לא בהכרח חושבת שתוכל למלא חלל במטבח האמריקאי.גוסוואמי, שחי דרך קבע בשווקי האיכרים של אקורד וקינגסטון, החל לחפש אחר מטבח מסחרי.חבר הכיר לה את בעל הבית של 448 ברודווי בקינגסטון, היכן שהייתה בעבר מאפיית הארטיזן."כשראיתי את החלל הזה, כל מה שהסתובב לי בראש מיד נפל למקומו", אומרת גוסוואמי - טיפינס, הקו שלה, מרכיבי אוכל הודי.
"כשהחלטתי לפתוח בקינגסטון, לא ידעתי שאין כאן מסעדה הודית", אמר גוסוואמי בחיוך."לא רציתי להיות חלוץ.רק גרתי כאן ואני אוהב את קינגסטון אז חשבתי שזה יהיה טוב.זה הרגיש כאילו זה נעשה בזמן הנכון ובמקום הנכון.
מאז שנפתח ב-4 במאי, גוסוואמי מגיש אוכל הודי תוצרת בית חמישה ימים בשבוע בחנות שלו בברודווי 448.שלושה מהם היו צמחוניים ושניים היו בשריים.בלי תפריט, היא מבשלת מה שהיא רוצה על בסיס מזג האוויר וחומרי הגלם העונתיים."זה כמו המטבח של אמא שלך," אמר גוסוואמי."אתה נכנס ושואל, 'מה יש לארוחת ערב הערב?אני אומר, "בישלתי את זה," ואז אתה אוכל."במטבח הפתוח אפשר לראות את הגוסוואמי בעבודה, וזה כמו למשוך כיסא לשולחן האוכל של מישהו בזמן שהם ממשיכים לקצוץ ולבחוש ולפטפט מעבר לכתפיים.
מוצרים יומיים מתפרסמים באמצעות סטוריז באינסטגרם.המתאבנים האחרונים כוללים ביריאני עוף וקושימבייר, סלט דרום הודי קר טיפוסי, גוגני, קארי בנגלי אפונה יבשה מוגש עם צ'אטני תמרהינדי ולחמניות מתוקות."רוב המנות ההודיות הן סוג של תבשיל", אמר גוסוואמי."בגלל זה זה טעים יותר למחרת."paratha לחמים שטוחים קפואים כמו זה.יש גם תה חם ולימונדה קרה כדי להמתיק את העסקה.
צנצנות של רטבים רותחים וצ'אטני מהמטבח של קולקטה מצפות את קירות חלל פינתי מואר ואוורירי, יחד עם מתכונים שנאספו בקפידה.Goswami מוכרת גם מוצרי יסוד הודיים, מירקות כבושים ועד לאורז בסמטי שנמצא בכל מקום, סוגים שונים של דאל (עדשים) וכמה תבלינים שקשה למצוא אך חיוניים כמו הינג (asafetida).על המדרכה ובתוכה יש שולחנות ביסטרו, כורסאות ושולחן משותף ארוך שבו מקווה גוסוואמי לערוך יום אחד שיעור בישול הודי.
לפחות בשנה זו, גוסוואמי ימשיך לעבוד בשוק האיכרים של קינגסטון, כמו גם בשווקים החודשיים בלרצ'מונט, פניציה ופארק סלופ."מה שאני יודעת ועושה לא יהיה אותו דבר בלי החברות הקבועה שיש לי עם לקוחות, והמשוב שלהם משפיע על מה שאני עושה ועל החוויה שאני מספקת", אמרה."אני כל כך אסיר תודה על הידע שצברתי משוק האיכרים ואני מרגיש שאני צריך לשמור על הקשר הזה".
תוויות: מסעדה, אוכל הודי, טיפין, טייק אווי הודי, מסעדת קינגסטון, מסעדת קינגסטון, שוק מיוחד, חנות מכולת הודית, מטבח קולקטה, אדיגוסוואמי